הליכה או ריצה? מה באמת יותר עדיף?

נתחיל ונבהיר – כמעט כל פעילות פיזית (למעט זו הגורמת נזקים ידועים לגוף) עדיפה על פני שעות ארוכות של ישיבה חסרת מעש מול מסך המחשב או מסך הטלוויזיה. כיום, כאשר העידן שלנו מאופיין במיעוט תנועה (אנחנו נעים ממקום למקום במכוניות, ברכבות ובמטוסים), ישיבה ארוכה ומרובה (רק חלק קטן מהאוכלוסייה עוסק במקצועות אשר מחייבים אותו בתנועה, רובנו – יושבים מול מסך המחשב) וצריכת קלוריות גבוהה (אכילה מתוך שעמום, אכילה רגשית וכד'), שב ומתעורר הצורך בחיזוק באופן יזום של הלב, הריאות וכלי הדם – המערכת האירובית של גופנו. שתי הפעולות הנפוצות ביותר, אשר מאפשרות הפעלת מערכת זו הן ההליכה והריצה, ולרוב, הבחירה ביניהן מתבצעת על פי טעמו האישי ויכולותיו של המתאמן. לכל אחת מהשיטות יתרונות וחסרונות משלה ופעילות אשר מתאימה (ונוחה) לאדם אחד, לא בהכרח תתאים (מבחינת קושי, קצב או תדירות האימון) לחברו.

הליכה לשם ספורט

בעבר הלא רחוק, הליכה הייתה חלק אינטגרלי מהחיים שלנו: מקצועות כדוור או סוכן מכירות מדלת אל דלת ומיעוט כלי הרכב (או מחירם הגבוה) לא אפשרו לכל אחד לרכוש רכב ולהשתמש בו כתחליף להליכה. הליכה לא הייתה מוגדרת כ"ספורט" ולא נאלצנו להקצות לעצמנו זמן לעיסוק בה, היא פשוט הייתה שם, כאמצעי להגיע ממקום למקום. אולם, הזמנים המודרניים הביאו איתם את ההתפתחות הטכנולוגית ואת ה"פינוק" של נסיעה כמעט לכל מקום, יחד עם צמצום המקצועות הדורשים הליכה והחלפתם במקצועות המבוססים על ישיבה. לכן, גם אם אין ביכולתכם להקדיש זמן מוצהר בסדר היום שלכם לעיסוק בהליכה (המומחים ממליצים על הליכה יומית של 50-90 דקות לאנשים שמצב בריאותם תקין), תוכלו להחליף חלק מהפעולות שאתם עושים כיום מנסיעה להליכה. למשל, אם תתייחסו לקפיצה קטנה לסופרמרקט, המרוחק 10 דקות נסיעה מהבית, כהזדמנות ללכת, תגלו כי תחת "בזבוז זמן" (כפי שככל הנראה הגדרתם זאת בעבר) הליכה רגלית לשם, אולי, גורמת לכם "להפסיד" זמן, אבל מאפשרת לכם "להרוויח" פעילות לחילוץ עצמות ושריפת קלוריות.

ריצה מול הליכה

ריצה נחשבת להעלאת הרף של הכושר הפיזי, למדרגה אחת מעל ההליכה. גם במקרים בהם דווקא ריצה היא הפעילות שמוצאת חן בעיניכם, מומלץ, במידה ואתם חסרי כל כושר פיזי, להתחיל בשלב הראשון בהליכה ומשם להעלות את רמת הקושי ולעבור לגמרי לריצה, או להמשיך גם בהליכה ולשלב בין שני סוגי הפעילות בתדירות של פעמיים-שלוש פעמים בשבוע. להבדיל מהליכה, אימוני ריצה, כאשר אינם מבוצעים בצורה מבוקרת, עלולים לגרום נזקים לגוף. פגיעה כזו יכולה להתבטא בפציעות כתוצאה של נפילה (שימוש במסלול או בנעליים שאינם מתאימים לכך), בשחיקה של סחוסים ומפרקים או במתיחה וקריעה של רצועות וגידים.

החלטתם שאינכם רוצים להיות חסרי פעילות, כיצד תחליטו: הליכה או ריצה?

למרות, שכאמור, מדובר בהעדפה אישית, הנה מספר קריטריונים אשר יסייעו לכם להחליט:

• גילכם – ככל שגילו של המתאמן גבוה יותר, כך גובר הצורך בתקופת הליכה מקדימה, לפני המעבר לריצה. תקופת העלאת הכושר בהדרגה מתארכת, ביחס ישר לגיל המתאמן (וזו, בהנחה, כמובן, שמדובר במתאמן חדש ולא במתאמן ותיק או כזה ששב לפעילות).
• משקלכם – למתאמנים חדשים שמשקל גופם גבוה יותר או שעודפי המשקל שהם רוצים להיפטר מהם הם גדולים, מומלץ לשלב תזונה נכונה עם הליכה, עד לירידה במשקל. אמנם ריצה שורפת קלוריות רבות יותר מהליכה, אבל לאנשים כבדי משקל ישנם סיכויים גבוהים יותר להיפגע במהלך אימון ריצה מאשר לאנשים שמשקלם נמוך. מתאמנים רזים יוכלו לקצר את תקופת ההליכה ולעבור תוך פרק זמן קצר, יחסית, לריצה.
• רמת הכושר הגופני ההתחלתי שלכם – אלמנט זה נחשב למהותי מבין הקריטריונים, שכן הוא זה שעלול להוות לשון המאזניים בהחלטה בין שני סוגי הפעילות. ככל שהכושר הגופני ההתחלתי שלכם טוב יותר, כך עולה הסיכוי שתוכלו ליהנות מאימון ריצה ללא סיכונים ופגיעות הנובעות ממעבר חד ומהיר מידי מ-0 ל-100 קמ"ש. אמנם כושר גופני של אדם שאיננו מתאמן הוא נמוך, בהשוואה למתאמן ותיק, אולם גם כאן, אם אינכם מנוונים לגמרי, ומידי פעם נוהגים לחלץ את עצמותיכם בטיול, רמת הכושר הגופני שלכם תהיה גבוהה יחסית לבטטות כורסה מובהקות.