אם הינכם פריקים של חיות מחמד ועוד בטרם הפכתם להורים כבר היה ברשותכם לפחות ילד אחד שהולך על ארבע, תוכלו להעיד כי בעלי חיים בהחלט הופכים אתכם לאנשים רגועים ו"טובים" הרבה יותר. המוכנות הנפשית אשר כרוכה בהתחייבות לאחריות ליצור חסר ישע התלוי בכם, מעצימה את הבגרות הנפשית שלכם והופכת אתכם לסבלנים ולבוגרים הרבה יותר. ברוב המקרים, כאשר נולד ילד לתוך בית שבו בעל חיים אחד או יותר, הוא מתברג ומוצא את מקומו באופן טבעי ומתקבל בשמחה רבה ובחפץ לב למשפחה המורחבת.
ילדים ובעלי חיים – שילוב מנצח
ילדים במשפחה הכוללת בעלי חיים גדלים להיות בריאים יותר פיזית ונפשית. במרבית המקרים, המערכת החיסונית שלהם חזקה יותר משל חבריהם (שאינם נהנים ממשפחה דומה). גם מבחינת הבריאות הנפשית, ילדים כאלה חסינים ומאופקים יותר, מכיוון שגם במקרה והמדובר בילד יחיד (במשפחה בה יש "ילד" אחד או יותר ההולכים על ארבע), הוא לומד כבר בגיל צעיר להתחשב ברצונות ובצרכים של אחרים. למשל, ללטף את החתול בעדינות (גם אם בא לו למעוך אותו מרוב אהבה), להוריד את הכלב כי הוא צריך לצאת (גם אם לא בא להם כרגע ויש לו מיליון דברים מעניינים יותר לעשות) וכן הלאה. ילדים שגדלים לצד בעלי חיים, גדלים באופן טבעי לתוך אחריות, התחשבות ודאגה לאחר ויהפכו למבוגרים טובים הרבה יותר.
מחלות מדבקות וכאלה שאינן
אמהות רבות (שאינן מגדלות ילדים יחד עם בעלי חיים) חוששות ממגע של ילדיהם הרכים בחיות המחמד. אחת מהסיבות היא הפחד מהדבקות במחלות. אבל, למעשה, בסביבה העירונית המתקדמת בה אנחנו חיים, ישנן מספר מועט של מחלות ותופעות שעלולות להיות מדבקות בין בני אדם לבעלי חיים. הסיבה לכך היא פשוטה מאד: לרוב, נגיף השוכן בגוף בעל חיים ומזיק לו, צריך לעבור מוטציה רצינית כדי להפוך למזיק עבור אדם. ברוב המקרים, שטיפת ידיים פשוטה במים חמים וסבון יכולה לפתור את הבעיה (ובעיקר, את חששה של האם המודאגת).
סוגים מסוימים של טפילי מעיים (תולעים), דלקות עיניים וזיהומים פטרייתיים אכן עלולים להיות מדבקים בין בעל חיים לילד, אבל אין שום סיבה שיימצאו על חיית המחמד שלכם, אם היא מטופלת כהלכה על ידי וטרינר וכמו שצריך!
לא לוקחים בעל חיים רק "בשביל הילדים"!
הורים רבים טועים וחושבים כי אימוץ בעל חיים "כי הילד רוצה" היא סיבה נכונה וכי אימוץ כזה יהפוך את הילד לאחראי הבלעדי לשלומו ורווחתו של בעל החיים. אולם, ברוב המקרים, ילדים משתעממים מהר מאד מה"צעצוע" החדש, האחריות גדולה עליו והוא בכלל מעדיף לשחק עכשיו בפלייסטיישן או להיות אצל חבר, במקום להוציא את הכלב לטייל או לנקות את ארגז החול של החתול…
בואו נשים את הדברים כמות שהם על השולחן:
עם כל היתרונות שבגידול בעל חיים, אם אתם מאמצים בעל חיים רק בשביל הילד – ותרו על כך. מאימוץ כזה, כל הצדדים יוצאים מופסדים: אתם – כי בסופו של דבר, מי שיישא בעול הטיפול בבעל החיים הוא אתם, בעל החיים – מאחר ובקרוב מאד תחזירו אותו לעמותה ממנה נלקח, ובעיקר הילד – כי לאחר כל הסיפור הזה, הנדנודים שלכם והפרידה מבעל החיים, המסקנה היחידה שהוא יכול להסיק היא שכאשר מתעוררת בעיה, לא פותרים אותה, אלא פשוט "נפטרים" ממנה.
תסכימו איתי שלא מדובר במשהו שאנחנו רוצים להנחיל לילד שלנו כאמת מידה מוסרית-התנהגותית לחייו הבוגרים.
לכן, אמצו למשפחתכם בעל חיים, רק כאשר אתם, ההורים, מודעים לכל הכרוך בכך ומוכנים לקחת את החלק העיקרי והאחריות בטיפול בו.