כולנו מכירים (ומכירות) את המצב בו אנחנו עושים דיאטה מאוזנת וממושכת ויורדים יפה במשקל: הפנים שלנו מרזות, הרגליים מתחטבות, הידיים מתמצקות, אפילו הישבן כבר נכנס למידת המכנסיים שייעדנו לו, אבל… הבטן, אוי… הבטן מסרבת להיפרד ממצבורי השומן הצמיגיים ומהנפח שלה ומקלקלת את הסילואט הדקיק והיפה שלנו.
בטרם תתנדבו לשמש דוגמנים ללוח השנה הקרוב של חברת הצמיגים Michelin או כבובת פילסברי הבאה, הנה מספר דברים שאתם חייבים לדעת:
- מחקר אמריקאי הראה כי אנשים בעלי משקל רגיל ושומן בטני, נמצאים בסיכון גבוה ב-50% למוות מוקדם, בהשוואה לאנשים אחרים, אפילו כאלה הסובלים מהשמנת-יתר, בה השומן העודף מפוזר בגוף. המחקר במרכז הרפואי מאיו קליניק בניו יורק, כלל נתונים שנאספו מ-12,785 אמריקנים במשך כ-14 שנה, על בסיס נתוני ה-BMI (מדד השומן ביחס לגובה – משקל חלקי גובה בריבוע) ונתוני ה-WHR (השומן הבטני על פי יחס היקף הבטן למול היקף הירכיים).
- איך תדעו אם אתם סובלים משומן בטני? הנוסחה ל-WHR תגלה לכם: כאשר אתם מחלקים את היקף מותניכם בהיקף הירכיים, במידה והתוצאה גבוהה מ-0.85 אצל נשים ו-0.90 לגברים – אתם נמנים עם הרבים, הטובים (והעבים) אשר סובלים מהבעיה.
- ישנן שתי הגדרות (או סיבות) למצב של שומן בטני – שומן קרביים ושומן תת עורי. שומן תת עורי, הוא השומן שאנחנו מכנים "צמיגים" ויכולים לראות ולצבוט ביד. שומן קרביים הוא השומן העוטף את האיברים הפנימיים שלנו וגורם לבטן להיראות גדולה יותר. ברוב המקרים, מדובר בשילוב בין השניים והקרביים שנפחם גדול, דוחקים את השומן העורי ומבליטים אותו. לצורך המחשה של המצב, חישבו על מצב של היריון, אשר בו הרחם הגדל דוחק החוצה שומן תת-עורי, במידה וקיים.
- הסיבות לשומן הבטני – לשומן בטני, על שני סוגיו, סיבות מגוונות ורבות: הורמונים, רמות מגנזיום נמוכות (וצריכת הסוכרים שנלווית אליו), תזונה לקויה (פחמימות ריקות, מזונות עתירי שומן בלתי רווי ועוד), חוסר פעילות גופנית ואפילו מצבי דיכאון או סטרס.
- גיל הינו גורם משמעותי במלחמה בשומן הבטני, במיוחד אצל נשים – נשים שחצו את גיל המעבר מתקשות יותר במערכה נגד השומן הבטני ואחוזי ההצלחה שלהן נמוכים יותר, מאשר נשים צעירות שעדיין לא הגיעו לגיל המעבר.
- לא כל שומן הוא רע – בניגוד למזונות עתירי שומן טרנס (מרגרינה, למשל), מאכלים שהינם בעלי חומצות שומן כאומגה 3 (שמקורם בדגים חסרי שומן), נחשבים למסייעים במלחמה בשומן הבטני.
ת'כלס, מה עושים?
- מפחיתים פחמימות בתפריט ומורידים סוכר, אורז ולחם לבנים, מיצים ממותקים וכד'.
- מחלקים את הארוחות ביום לשלוש ארוחות עיקריות ושתיים או שלוש ארוחות ביניים. בארוחות העיקריות משלבים בין ירקות לחלבונים (בשר הודו או עוף, בשר בקר רזה, גבינות עד ל-5% שומן, ביצים, מוצרי סויה וכו') בעוד ארוחות הביניים תכלנה פירות וירקות.
- מתחילים את הארוחה העיקרית בשתיית שתי כוסות מים (או משקה חסר קלוריות אחר), ממשיכים באכילת הירקות, ורק לאחר מכן, בסוף, עוברים לחלבונים.
- שלבו בארוחות העיקריות ובארוחות הביניים מאכלים המכילים רכיבים תרמוגניים. אפקט תרמוגני של מזון הוא כמות האנרגיה שאנחנו משקיעים בצריכת המזון ובעיכולו (לעיסה, בליעה, ספיגת המזון, עיכול והפרשת הפסולת), ככלל, ניתן לומר כי כ-10% מהערך הקלורי של המזון שאנחנו צורכים ביום, מוקדשים ליצירת אפקט זה, אולם ישנם מזונות שהטיפול בהם דורש יותר קלוריות ממזונות אחרים. ברשימה זו ניתן למצוא קפה, תה ירוק, פלפל חריף, דגנים מלאים, חרובים, קליפות ענבים, קליפת לימון, כורכום, זנגביל ועוד.
- שלבו בשינוי התזונתי גם פעילות גופנית מתונה (כהליכה קלה או טיול) מספר פעמים בשבוע.