מחקרי מוח בינלאומיים מדגישים כי מוחו של התינוק "מחווט" מראש ומוכן לקלוט מגוון גדול של גירויים. המוח הצעיר והמתפתח דורש אינטראקציות מתמידות עם מבוגרים, אשר יגרמו בשלב מאוחר יותר, לדרך חשיבה עשירה יותר ויכולות פיתוח לשוניות.
המחקרים האחרונים מדגישים אף, כי במידה והמוח איננו נחשף לגירויים, חלק מהנוירונים שבו אינם מתפתחים במהירות וביעילות שהם אמורים להתפתח.
תינוקות "מתוכנתים" מרגע היוולדם להיות מוקסמים מפנים אנושיות.
גירוי מוקדם של מוחו של התינוק ייצור תפקוד מוחי ויכולות לשוניות טובים יותר. מחקרי מוח, כיום, יותר מתמיד, מדגישים את החשיבות שבחשיפה, תרגול וגירוי, בגילאים הצעירים. בנוסף, מחקר אוסטרלי מורה, כי ישנם ילדים המגיעים לגן ולבית הספר, כאשר הם חסרי כישורי ביטוי ורבליים. מדובר בבעיה איתה מתמודדים בתי ספר בכל רחבי אוסטרליה.
המידע מצביע על כך, כי משפחות משקיעות פחות זמן בבילוי משותף, בישיבה יחדיו סביב לשולחן האוכל, ובפיתוח שיחות עם הילדים. החיים העכשוויים, המרוץ המתמיד, לוחות זמנים דוחקים ושעות העבודה הארוכות, מותירים מעט מאד זמן בידיהם של ההורים העסוקים.
מחקר שפורסם מראה בבירור, כי ילדים נוטים ללמוד בצורה האופטימלית, כאשר הפעילות בה הם עוסקים כוללת אינטראקציות בתמיכה ובהכוונת מבוגר (Miller & Almond 2009). סביבת לימוד כזו מעשירה במידה רבה את יכולות הביטוי של הילד. במשך עשור, גישת הלימוד של WALKER לשנות הלימוד הראשונות הוטמעה ויושמה בהצלחה בבתי ספר רבים באוסטרליה.
הנתונים מורים כי גישת לימוד זו (הכוללת שילוב בין משחק והתנסויות בצד לימוד) מעלה בצורה ניכרת את יכולות הביטוי בע"פ של הילדים, לצד כישורי כתיבה בעלי מובן ומטרה (Walker 2008, Walker 2007). חוקרים אמריקאים גילו כי אוצר מילים גדול מקדם הבנה טובה של הנקרא (ולכן, מעודד את הילד לקרוא ומקדם את קריאתו הרציפה). החוקרים דיווחו כי בעיות החוסר באוצר הלשוני, מתגלות, לרוב, בסביבות כיתה ג' או ד', כאשר מועלה רף החומר הנקרא (טקסטים מסובכים יותר או נושאים חדשים). אוצר המילים הדל פוגם ביכולתם להבין את הנקרא ומהווה מעצור בפני רכישת הידע הנדרש בתוכנית הלימודים curriculum (NAEYC Position Statement 2009).
למה זה חשוב?
כושר ביטוי דל אצל ילדים הופך את הקריאה, הכתיבה והבנתם עבור ילדים כאלה לאתגר גדול יותר מאשר לילדים אחרים. התסכול שהם חשים, כאשר הם אינם מסוגלים לתקשר את צרכיהם, מתווסף לו. תסכול כזה, אצל ילדים, עלול להוביל להערכה עצמית נמוכה ולהתנהגות שאיננה נאותה.
לעיתים, אנחנו מניחים, כי מאחר ותינוק נולד כשהוא איננו מסוגל לדבר, ללכת או להבין מבוגרים, הוא איננו זקוק לאינטראקציה נוספת, מלבד הטיפול השוטף בו (כהחלפת חיתולים והאכלה, למשל). אולם, אין דבר רחוק מן האמת, תינוקות ופעוטות זקוקים לכך שידברו איתם, בכל שלב של ילדותם.
תפקידם של ההורה ושל החיים בבית
הורים יכולים לספק לתינוקות ופעוטות הזדמנויות רבות להיות מעורבים בפעילות הביתית, תוך כדי סיפוק התנסויות מעוררות ואינטראקציה עשירה.
גירוי המוח אין פירושו לימוד התינוק לקרוא או לספור עד עשר, אלא מצריך אינטראקציה מגיל צעיר, דיבור אל התינוק, משחק ויצירת קשר.
עידוד כושר ביטוי וחשיבה
אסטרטגיות:
- וודאו כי הטיפול היומי השוטף בתינוק (כהאכלה, החתלה, הלבשה וכד') כוללים מגע רב ככל האפשר עם התינוק. דגדוגים, חיוכים, חיבוקים ונשיקות מגרים אלפי נוירונים המפתחים את המוח.
- במהלך הטיפול בתינוק שירו לו, דברו איתו ואליו, הסבירו לו מה אתם עושים וכד'. "עכשיו, אנחנו הולכים לעשות אמבטיה", למרות שהם לא מבינים כל מה שתאמרו. הדבר מסייע למוח לפתח מודעות לשפה ולתקשורת.
- טעות נפוצה שעושים תושבים זרים הגרים במדינות שאינם מולדתם היא דיבור אל הילד בשפה המקומית, אשר בה אינם שולטים לגמרי. שירו שירים ודברו בשפת האם שלכם. ילדים ירכשו כישורי שפה בקלות רבה יותר, כאשר ההורה המטפל בהם משתמש בשפה בה הוא שולט ובדקדוק נכון. דבר זה נדרש לצורך התפתחות זהותו הלשונית והתרבותית של הילד.
- צרו קשר עין ומישכו את תשומת הלב של התינוק אל פניכם.