דלקות בדרכי השתן

אחת המחלות השכיחות ביותר בקרב נשים הן דלקות בדרכי השתן. לעתים ישנן לא מעט דעות קדומות על המחלה ולכן החלטנו להקדש את הטקסט הקצר שלפניכם לנושא. אנחנו מקווים שתפיקו את המרב מהטקסט הזה בנושא בו לעתים רב הנסתר על הגלוי. ראשית רק על מנת לסבר את האוזן, אנחנו משתמשים במונח דלקות בדרכי השתן כיוון שמדובר על סוגים שונים של מחלות שנבדלים זה מזה במיקום הדלקת. ישנן דלקות בשלפוחית השתן ובדרכי השתן התחתונות, ישנם סוגים שמערבים את הכליות וישנם כאלו שלא, ישנה דלקת שוזרת באופן כרוני וכיו"ב.

כפי שציינו מדובר על מחלה שתוקפת בעיקר נשים והשכיחות שלה בקרב אוכלוסייה זו היא בין 50-80% מה שאומר שחמש עד שמונה נשים מתוך עשר תלקה בתופעה של דלקות בדרכי השתן לפחות פעם אחת במהלך חייהן. התופעה מתרחשת אצל 5-8% מהילדות ואצל אחוז אחד מהילדים. אצל בנות היא תתרחש לרוב עד גיל חמש. מזמן האירוע הראשון של דלקות בדרכי השתן, שני שליש מהלוקות במחלה יחוו אירוע נוסף שלה תוך שנה וחצי. חשוב לציין כי דלקות בדרכי השתן הן לא סיבה למבוכה או לבושה. זוהי מחלה שכיחה מאוד ורוב הסיכויים שאתן מכירות לפחות אישה אחת או שתיים שסובלות ממנה. חשוב מאוד לדבר על כך עם הרופא המטפל ולעדכן אותו.

ישנם כמה גורמי סיכון שעשויים הוביל למחלה של דלקות בדרכי השתן. ראשית מדובר על קיום יחסי מין באופן תדיר. כמו כן כאשר נעשה שימוש בדיאפרגמה עם קוטל זרע, המיקרו פלורה של הנרתיק עלולה להינזק מה שמוביל למחלה. היסטוריה של דלקות בדרכי השתן היא גורם סיכון נוסף וכן פוסט מנופאוזה (אל וסת של הגיל המבוגר). נראה שישנה גם נטייה גנטית לחלות במחלה וגם מומים אנטומיים יכולים להגדיל את הסיכון לחלות בה.

דלקות בדרכי השתן נוצרות ברוב המקרים עקב נדידה של חיידקי מעיים לפתח השופכה ומשם הם עולים במעלה דרכי השתן. במהלך משגל ישנה הגעה של חיידקים לפתח השופכה ועל כן כאקט מניעתי מומלץ להשתין לאחר קיום יחסי מין. השתן ישטוף את החיידקים החוצה. התסמינים של דלקות בדרכי השתן הם השתנה מרובה ותכופה, צריבה בעת מתן שתן, חום וכאבים במותן.