כל הסיבות האפשריות לנשירת שיער – חלק א'

אנחנו נוהגים לקבל כעובדה, את זה שגברים נוטים יותר לאבד את שערם מאשר נשים, בעיקר בשל התקרחות (ונרחיב על כך בהמשך). אבל שיער דליל ונשירת שיער הם תופעות אשר נפוצות גם בקרב נשים, ומייאשות לא פחות. הסיבות לכך עשויות לנוע בין חוסר זמני בויטמינים לבין סיבות עמוקות יותר, כמצב בריאותי לקוי.

במקרים רבים, יש דרכים לטפל באובדן השיער הגברי והנשי כאחד, הכל, כמובן, תלוי בגורם. הנה כמה סיבות נפוצות (וגם כמה מהנפוצות פחות) לכך שאתם רואים פחות שיער על ראשכם:

היריון

היריון נחשב לדוגמה אחת מיני רבות למצבים בהם סוג של מתח פיזי עלול לגרום לנשירת שיער (מתח והורמוני ההיריון). נשירת השיער הקשורה להריון, לרוב, מתגלה לאחר לידת התינוק ולא במהלך ההיריון עצמו, מאחר וגם הלידה נחשבת כגורם טראומתי לגוף.

מה לעשות?

אם חווית נשירת שיער במהלך ההיריון או לאחר הלידה, תוכלי להיות בטוחה כי שיערך ישוב ויגדל בעוד מספר חודשים. מדובר בתופעה שכיחה ונפוצה למדי.

התקרחות גברית

כשניים מתוך שלושה גברים חווים אובדן שיער לפני הגיעם לגיל 60, וברוב המקרים, הסיבה לכך היא התקרחות. סוג זה של נשירת שיער, נוצר משילוב של גנטיקה והורמונים גבריים ובדרך כלל מופיע כדפוס קלסי שבו השיער נסוג בצדדים ויוצר צורת M.

מה לעשות?

ישנם קרמים המטפלים בבעיה כמינוקסידיל (Rogaine) ותרופות לבליעה כגון Finasteride (פרופסיה) שיכולים לעצור נשירת שיער או אולי אפילו לגרום לגדילה, ניתוח להשתלת שיער או שתל הם גם אופציות. פרוצדורות אחרות, אף הן מהוות אפשרויות לטיפול בבעיה, תלוי ברמת חומרתה.

הדרך הטבעית יותר לטיפול בבעיה היא תוספי תזונה כמו הר בוסט או רוטס של אלטמן שקיים בגירסה לנשים ובגירסה לגברים.

תורשה

דפוס נשירת השיער הנשי מוכר בשמות התקרחות אנדרוגנית או אנדרוגנטית, ומהווה את הגרסה הנשית להתקרחות. אם אתן מגיעות ממשפחה בה נשים החלו לחוות נשירת שיער בגיל מסוים, יתכן שאף אתן עלולות לחוות זאת. בניגוד לגברים, נשים אינן נוטות להתקרח על ידי קו שיער נסוג, ולרוב, ההתקרחות אצלן מתבטאת בדילול ניכר של השיער.

מה לעשות?

כמו הגברים המקריחים, גם נשים במצב זה עשויות להפיק תועלת ממינוקסידיל (Rogaine) כדי לעודד את צמיחת השיער, או לפחות, לשמור על השיער הקיים.

הורמונים נשיים

כשם ששינויים הורמונליים בעת היריון עלולים לגרום לנשירת שיער, את אותה התופעה עלולים לגרום התחלת נטילת גלולות למניעת היריון, הפסקת שימוש בהן ואף החלפת סוג. כל אלה עלולים לגרום גם לטלגון אפלוביום (Telogen effluvium), במיוחד אם במשפחתך קיימת היסטוריה של נשירת שיער. השינוי במאזן ההורמונלי המתרחש בגיל המעבר יכול לגרום לאותה התוצאה, מאחר וקולטני האנדרוגן (הורמון המין הגברי) על הקרקפת מופעלים, זקיקי השיער מצטמצמים ומתחיל איבוד שיער.

מה לעשות?

במידה והגלולות שלך הן הגורם לנשירת השיער, זה הזמן לשוב ולהיוועץ ברופא הנשים (או ברופא המשפחה) שלך על החלפת סוג הגלולות או החלפת אמצעי המניעה.

עיצוב-יתר (Overstyling)

עיצובי שיער וטיפוח אגרסיבי מידי עלולים לגרום לנשירת שיער. בין הטיפולים ניתן למנות: צמות הדוקות לקרקפת, תוספות שיער, החלקות כימיות, סלסול וגם שימוש במגהצי שיער, "טוסטרים" או מסלסלים לוהטים למיניהם. טיפולים אלה אף עלולים לפגוע בשורש השערה עצמה ולגרום לכך שלא תגדל יותר.

מה לעשות?

בנוסף להימנעות מסגנונות שיער וטיפולים מזיקים אלה, ממליצה ה-American Academy of Dermatology להשתמש במרכך לאחר כל חפיפה, להקפיד על חום מייבש השיער ולהגביל את השימוש בו לפעם אחת בלבד בשבוע.

תלישת שיער כפייתית (טריכוטילומניה)

טריכוטילומניה, מסווגת כ"הפרעת שליטה בדחפים" והיא גורמת לאנשים למרוט את שיערם באופן כפייתי. ניתן להשוות אותה ל"טיקים" או לעוויתות, בהם האדם משחק כל הזמן בשיער שלו ומושך אותו. לעתים קרובות, טריכוטילומניה מתחילה לפני גיל 17 והיא נפוצה פי ארבעה בקרב נשים.

מה לעשות?

תרופות נוגדות דיכאון מסוימות עשויות להתגלות כיעילות בטיפול במצבים אלה, אולם גם טיפול התנהגות מהווה אפשרות יעילה לטיפול.

 לחלק ב' של הכתבה.

לחלק ג' של הכתבה.