מגזין מדי לינק פארם המגזין של מדי לינק
במאמר הקודם עסקנו בסיבות השכיחות והנפוצות ביותר לאבדן שיער והתדלדלותו. ישנם סיבות נוספות לכך, חלקן מצויות בפיזיולוגיה שלנו, חלקן האחר קשור לתרופות שאנחנו נוטלים או טיפולים רפואיים שאנחנו מקבלים:
מצבי מתח פיזי או טראומה לגוף
כל סוג של ניתוח, טראומה גופנית, תאונת דרכים או מחלה (אפילו שפעת) עלולים לגרום לנשירת שיער זמנית. מצב זה עשוי לגרום לסוג של איבוד שיער הנקרא טלגון אפלוביום (Telogen effluvium). "לשיער יש מחזור חיים: שלב צמיחה, שלב מנוחה ושלב נשירה. כאשר אנחנו חווים אירוע ממש מלחיץ, הוא יכול לערער את מחזור החיים של השיער, ולהביא יותר שערות בודדות לשלב הנשירה שלהן", מסביר מארק Glashofer MD, רופא עור בניו יורק. נשירת השיער מורגשת, לעתים קרובות, כשלושה עד שישה חודשים לאחר הטראומה עצמה.
מה לעשות?
החדשות הטובות הן כי השיער יתחיל לצמוח מחדש כאשר הגוף שלכם יתאושש וישוב לאיתנו.
תת פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism)
Hypothyroidism הינו המונח המתאר בלוטת תריס אשר איננה מתפקדת כשורה. הבלוטה הקטנה הזו הממוקמת בצווארכם, מייצרת הורמונים החיוניים למטבוליזם וכן לגדילה ולהתפתחות. כאשר הבלוטה איננה שואבת מספיק הורמונים, הדבר עלול לגרום לנשירת שיער. רופא המשפחה שלכם יבצע בדיקות כדי לקבוע את הגורם האמיתי לחוסר הפעילות של הבלוטה.
מה לעשות?
תרופות בלוטת תריס סינטטיות תדאגנה לטיפול בבעיה ותאזנה את החוסרים. לאחר שהרמות ישובו למצבן הנורמלי, השיער יגיב בהתאם.
נשירת שיער הנובעת מגורמים אוטואימוניים
המצב נקרא גם אלופציה אראטה (Alopecia Areata) ובעצם, הוא תוצאה של מערכת חיסונית פעילה יתר על המידה. הגוף מתבלבל, המערכת החיסונית רואה בשיער גורם זר, ויוצאת למלחמה בו.
מה לעשות?
דפוס ההתקרחות במקרה כזה הוא טלאים עגולים, אשר מפוזרים בכל רחבי הקרקפת. זריקות סטרואידים נחשבות לקו הפעולה הראשון בטיפול באלופציה אראטה. תרופות אחרות, כולל Rogaine, עשויות לשמש אף הן. התנהלות ההחלמה עשויה להיות בלתי צפויה ולא קונסיסטנטית, ולעיתים, השיער צומח בחזרה ואז נושר שוב.
זאבת (לופוס)
מחלות אוטואימוניות אחרות ונוספות (כגון זאבת) יכולות גם לגרום לנשירת השיער. שוב מדובר במקרה של זיהוי שגוי: תאי מערכת החיסון נלהבים מדי לגונן על הגוף, ותוקפים את השיער. למרבה הצער, נשירת שיער מסוג זה יוצרת צלקות, ואזורים בהם לא יצמח השיער בחזרה.
מה לעשות?
במידה ומדובר בנשירת שיער שאיננה חמורה, אולי כדאי לנסות תסרוקת חדשה אשר תסווה את הנזקים. לשיער קצר, יש יכולת טובה יותר להסוות קרחות, מאשר לשיער ארוך.
תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS)
תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא חוסר איזון בהורמוני המין הזכריים והנקביים. עודף של אנדרוגנים יכול לגרום לציסטות בשחלות, עלייה במשקל, סיכון גבוה יותר של סוכרת, שינויים בפוריות וגם שיער דליל. בגלל עודף של הורמונים גבריים בנשים החולות ב-PCOS, הן עלולות לחוות שיעור-יתר בגוף ובפנים.
מה לעשות?
טיפול PCOS יכול לתקן את חוסר איזון ההורמונלי ולעזור להחזיר את הגלגל לאחור בקשר לחלק מהשינויים הללו. הטיפולים כוללים תזונה, פעילות גופנית, ולעיתים גם שימוש בגלולות למניעת הריון, כמו גם טיפול ספציפי שמטרתו לתת מענה לבעיות פוריות או סיכוני סוכרת.
הזדקנות
זה איננו מצב נדיר לראות נשירת שיער או דילול של השיער אצל נשים עם כניסתן לעשור החמישי והשישי לחייהן, אם כי המומחים אינם בטוחים לגמרי מהי הסיבה המדויקת לכך.
מה לעשות?
המומחים אינם ממליצים על טיפול במקרים כאלו, אלא מפנים לשיטות שמטרתן להסתיר את המצב כצעיפים, תסרוקות ופאות.
כימותרפיה
חלק מהתרופות המיועדות לטפל בסרטן עלולות גם לגרום לשיערכם לנשור. כימותרפיה הורסת תאים המתחלקים במהירות, כלומר, תאים סרטניים, אבל, גם תאים אחרים המתחלקים במהירות, כמו שיער.
מה לעשות?
לאחר שהטיפולים הכימותרפיים יסתיימו, השיער ישוב לצמוח, אולם, לעיתים קרובות הוא יהיה שונה מהשיער שנשר, למשל, מתולתל במקום חלק, או בצבע שונה. חוקרים כיום עובדים על פיתוח תרופות ממוקדות יותר לטיפול בסרטן, כאלה שתעקופנה את נשירת השיער ותופעות לוואי אחרות.
תרופות נוגדות דיכאון, תרופות לדילול דם וכד'
סוגים מסוימים של תרופות עלולים לגרום לנשירת שיער או להחריף אותה. התופעה שכיחה בעיקר בתרופות מדללות דם המכונות חוסמי בטא. תרופות אחרות שעלולות לגרום לנשירת שיער כוללים Methotrexate (המשמשת לטיפול במחלות ריאומטיות ובמספר מחלות עור), ליתיום (לטיפול בהפרעה דו קוטבית), תרופות נוגדות דלקת לא-סטרואידיות (NSAIDs), כולל איבופרופן וגם תרופות נוגדות דיכאון.
מה לעשות?
במידה והרופא שלכם קבע כי אחת (או יותר) מהתרופות גורמות לאובדן שיער, תוכלו לדבר איתו על הורדת המינון או על מעבר לשימוש בתרופה חלופית דומה.
