אם את כעת מניקה את ילדך הראשון, את בוודאי מכירה את התסכול שכרוך בכך, זה לא "זורם" לך, לא נוח לך, את עייפה כמו שלא היית בחיים, עומדת עם השד ב"היכון" ומחכה לציוץ הראשון שלו, ומצליחה להירדם בדיוק שלוש דקות לפני שהוא מתעורר, מוצאת את עצמך דואגת כל הזמן שהפספוס מקבל פחות מידי חלב, ובכלל… למה שאבא שלו לא יניק אותו?
אלופת העולם בהנקה למרחקים קצרים
העידן המודרני תיסבך אותנו: אנחנו מצפות מעצמנו להגיע להנקה הראשונה של הילד הראשון שלנו כאילו היינו מניקות מקצועיות ועסקנו אך ורק בכך בשנים האחרונות, כאילו מישהו מחכה לנו בקו הסיום, על מנת להעניק לנו גביע ותואר של "מניקה מצטיינת". שום דבר פחות מזה, לא יספק אותנו! אנחנו מצפות שנחבר את הבייבי לשד, ומיד, באופן פלאי, הוא יינק, החלב יזרום, את תזילי דמעות אושר, ותכף תגענה גם הציפורים מהסרטים המצוירים של וולט דיסני כדי לעופף מעל לראשך ולמלא את מטלות הבית במקומך. בחלק מהמקרים זה עובד כך (פרט לקטע של הציפורים, ודווקא על זה חבל J), באחרים – לא.
שוברים את מעגל הקסמים
חלק גדול מהנשים שמניקות את ילדן הראשון נתקלות בקשיים האלה, או בדומים להם. זה בוודאי לא מנחם אותך, אבל סביר להניח, שחלק גדול מהקושי, טמון בכך שמדובר בסיטואציה חדשה עבורך, שעדיין איננה שגורה עליך ועל הבייבי, ולכן, הקושי הנפשי הגדול והלחץ בו את שרויה. אבל, באופן צפוי למדי, לחץ כזה מכניס אותך למעגל קסמים, מעין חרדת ביצוע נשית-אימהית: את חוששת, כתוצאה מכך ההנקה איננה זורמת לך באופן טבעי (וגם תינוקי מרגיש בסטרס שלך, את יכולה להיות בטוחה בכך) וזה מבטיח שגם ההנקה הבאה תתקל בקשיים וגם זו שלאחריה, וזו שלאחריה, וזו שלאחריה וכן הלאה… וכך, את בעצם נכנסת למצב, שגם אם בתחילתו, הכל אכן היה אך ורק בראש שלך, בסופו של דבר, הקושי יהפוך לממשי ולאמיתי מאד.
אז למה בעצם להתעקש להניק?
בואי נגיד את זה ככה, אם הנקה היא אכן סיוט עבורך – ותרי עליה. שום דבר טוב לא יצמח מלהכריח את עצמך להניק, כאשר את יכולה לשאוב חלב משדיך בעזרת משאבות החלב של מדלה או אוונט, ולהזין את התינוק מבקבוק. תוכלי להגיע לאותה דרגת קירבה וחיבור עם תינוקך, גם אם החלב שלך יאוחסן בבקבוק. הוא יקבל את כל אבות המזון שהוא זקוק להם, ואת לא תתחבטי בשאלות כמה ינק, תתייסרי בפטמות סדוקות או בגודש חלב, מאחר ותוכלי לשאוב מיד ברגע שנוח לך. יתר על כן, במקרים מסוימים, את עשויה לגלות כי תינוקות שאינם יונקים מספיק מהשד ונרדמים באמצע בגלל המאמץ, יונקים בקלות את אותו החלב בדיוק, כאשר הם מוזנים מבקבוק.
ואף על פי כן, נוע תנוע
רוצה להניק? הנה כמה נקודות חשובות שכדאי לזכור:
למצבך הנפשי השפעה ישירה על זרימת החלב שלך, לכן, הפכי את ההנקה לכיפית ונעימה ככל האפשר: ארגני לעצמך כיסא נוח לישיבה, הדום לרגליים, מוסיקה נעימה ותפאורה הולמת ל"דייט ההנקה" שלך עם תינוקך.
כל אחד משדיים שלנו מייצר כמות שונה של חלב, בגלל השוני ביניהם בכמות צינוריות החלב. אם ההפרש ביניהם משמעותי, התחילי את ההנקה בשד השופע יותר ובערך באמצע, החליפי צד. לכל היותר, אם עדיין תחושי בגודש, תוכלי לשאוב את השאר.
אם את חשה קשיים בהנקה ובזרימת החלב, תוכלי להיעזר במגבת רכה הטבולה במים פושרים-חמימים, כדי להגביר את זרימת החלב.