המדריך לגמילה מחיתולים

 

אחד מסימני המעבר הנחשבים למובהקים בין ינקות לילדות, הוא השארת הטיטול מאחור, ומעבר לתחתונים ("כמו אבא", "כמו אמא", כמו גדולים"). לעיתים, מעבר זה נולד ביוזמתו של הילד (ומתוך רצון להיות "גדול"), במקרים אחרים, ביוזמתם של ההורים (שנמאס להם להתעסק בטיטולים), או כדרישת סף לקבלתו של הפעוט למסגרת חינוכית, כפעוטון או גן. כך או אחרת, ישנה יותר מגישה אחת לביצוע המעבר החשוב הזה, אולם העיקרון המנחה חייב להיות ברור מראש: אין חזרה מתהליך הגמילה, לכן, יש לוודא כי כל התנאים מתאימים לכך והילד ואף אתם בשלים ומוכנים לכניסה לתהליך.

מהי מוכנות לגמילה וכיצד היא באה לידי ביטוי בתהליך?

למוכנות (בשלות) לתהליך הגמילה מספר רבדים שונים, אותם ניתן לבחון ולזהות. אחד מהסימנים המובהקים לתחילת בשלותו של הילד לכניסה לתהליך הגמילה, הוא הודעות שלו כי הוא "צריך", כי "עשה" וגם בקשה להחלפת הטיטול אחרי וקרוב מאד למועד ההתפנות.

בנוסף לכך, ניתן לזהות אצל הילד:

בשלות קוגניטיבית – המתבטאת ביכולתו של הילד לתקשר עם הסובבים אותו, להודיע כי הוא צריך לשירותים.

בשלות רגשית – המתבטאת ביכולתו של הילד לדחות סיפוקים ולא לפעול באופן אימפולסיבי ומיידי.

בשלות פיזית וחושית-תנועתית (סנסו-מוטורית) – הבאות לידי ביטוי ביכולותיו של הילד לזיהוי תחושות של "רטוב" מול "יבש" ושימוש עצמאי (ישיבה וקימה) מהסיר.

מוכנות הורית

מוכנות הורית לתהליך הגמילה מהווה אבן יסוד בגישות גמילה מסוימות, הגורסות כי אין צורך להמתין להימצאותם של סוגי הבשלות השונים אצל הילד. גישות אלה מעבירות את האחריות להחלטה, לתזמון ולתקשורת מן הפעוט אל ההורים, ומטילה עליהם את החובה "לקרוא" ולפענח את הסימנים המעידים כי הילד צריך לשירותים.

מספר נקודות שאתם חייבים לזכור, כאשר אתם חושבים להתחיל בגמילה מהטיטול:

• לכל ילד מועד הגמילה המתאים לו וליכולותיו, ובסופו של דבר, אף אחד איננו מגיע לבקו"ם עטוף בטיטול J.
• תהליך גמילתם של ילדים המוכנסים לתהליך גמילה באופן כפוי ובזמן שהם עדיין אינם בשלים לו, לרוב, יהיה ארוך יותר וילווה בפיספוסים, אשר עלולים לתסכל אותו ואת ההורים.
• על פי מחקרים שונים, גמילתן של בנות הינה מהירה ומוקדמת יותר מזו של בנים.
• "משברון" נוסף אותו חווים בנים בלבד, הוא במעבר בין ישיבה על סיר להשתנה בעמידה בשירותים. גם כאן, יכול לעמוד לצידכם ההורים הרצון של הילד לחקות את המבוגרים שבסביבתו.
• עידוד של ההורים יכול להפוך את התהליך לכיפי, יעיל ונעים יותר לכל הצדדים. אולם, עם זאת, אין ליחס לעניין חשיבות רבה מידי, מכיוון שבמקרים כאלה, פיספוס עלול להיתפש בעיני הפעוט כ"כשלון" וגרימת אכזבה להורים.
• במידה והילד נמצא במסגרת חינוכית, עם מטפלת במשך היום או עם קרובי משפחה המטפלים בו, יש לשתף את כל הגורמים בתיאום התהליך ובשידור מסר תואם ואחיד לילד, על מנת שלא לבלבל אותו.
• יש להפריד בין תהליך הגמילה מטיטול במהלך היום לבין הגמילה מטיטול במהלך הלילה, מאחר ולעיתים קרובות, ילדים המסוגלים להתאפק ביום, אינם מסוגלים לעשות זאת בעת השינה. ברוב המקרים, שליטה בצרכים בשעות הלילה מושגת באופן טבעי, לאחר מספר ימים או שבועות בהם הילד נהנה משליטה בצרכיו בשעות היום. גם כאן, מדובר בתהליך משותף של הילד והוריו, ולא בתכתיב.

ישנן מספר תופעות שעלולות לסבך את תהליך הגמילה (כמשחקי שליטה של הילד מול הוריו, רגרסיות או חוסר רצון להיפרד מהקקי), אולם רוב תהליכי הגמילה הם חלקים ועם שיתוף פעולה בין הילד להוריו ולשאר המטפלים בו, למעט פיספוס מזדמן, ברוב המקרים, הם עוברים בצורה קלה.